הסטודיו ליוגה – תל אביב http://daphnapro.com הסטודיו ליוגה, רחוב פרוג תל-אביב Mon, 25 Sep 2017 09:15:22 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=4.8.5 http://daphnapro.com/wp-content/uploads/2016/05/cropped-studio-symbol-512px-2-32x32.png הסטודיו ליוגה – תל אביב http://daphnapro.com 32 32 פשוט לשבת? http://daphnapro.com/2017/09/10/%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%aa/ Sun, 10 Sep 2017 13:37:08 +0000 http://daphnapro.com/?p=191 פשוט לשבת – מאמר מרתק של אורית סן גופטה, מורתי, על הישיבה שלנו מתוך האתר של ויג׳נאנה יוגה.

קראו בלינק הזה:

https://goo.gl/ztiy8m

 

 

]]>
איגרת אביב לתלמידים – עקרונות היוגה חלק ראשון http://daphnapro.com/2017/04/11/%d7%90%d7%99%d7%92%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%97%d7%9c%d7%a7/ Tue, 11 Apr 2017 16:10:37 +0000 http://daphnapro.com/?p=184
המשך...]]>
בכוונתי להרחיב על מה שעומד מאחרי מה שאנו מתרגלים ומכירים כיוגה, בתקווה שהידע התאורטי יזין ויעשיר את האימון שלנו, ואין טוב בעיני מאשר לפתוח בשבעת העקרונות של ויג׳נאנה יוגה. העקרונות מנחים אותנו בתרגול ומהווים עוגן בזמן של אי בהירות או חוסר ביטחון לגבי מה ואיך נכון לתרגל.  אני עצמי פגשתי בעקרונות היוגה רק לאחר שנים שכבר הייתי מורה מוסמכת בשיבננדה יוגה. תרגלתי והרגשתי הרבה פעמים טוב, כפי שמרגישים בתום אימון יוגה מוצלח. אבל משהו היה חסר. לא ממש הבנתי למה אני מרגישה ככה, ואיך לשמר את זה, אם ניתן בכלל, או איך למצוא מחדש את האיכות הזו של תחושות מסוימות שחוויתי תוך כדי ובתום אימון. כשנתקלתי סוף סוף בספר קטן ובו שבעת עקרונות האימון, ידעתי שהגעתי ׳הביתה׳. דרכו הגעתי למורה שלי, אורית סן גופטה, מי שניסחה את העקרונות עם דונה הולמן, שתיהן תלמידות ישירות של איינגר. או אז החל מסע של חקירה שנמשך עד היום, ואני מזמינה אתכם להצטרף אליו.

האימון שלנו, כפי שבטח שמעתם אותי אומרת פעמים רבות בשיעור, הוא אימון בתוך אימון. יש את מה שאנחנו עושים, ויש את מה שאנחנו חווים. האחרון חשוב לא פחות, אולי יותר. התחושות שעולות בנו בזמן האימון והיכולת להתבונן בהן ולהכיל אותן הופכות את האימון ליוגה. כדי שהדברים הללו, כל מה שעולה בתוכנו,  פיזי ומנטלי כאחד, לא יחווה באופן כאוטי, יש את העקרונות. הם עבורנו סימני דרך, אורות מנצנצים על תוואי הדרך שמאותתים לנו איך ומה לחפש, וגם סוג של מסגרת שמגינה עלינו.

שבעת העקרונות:

  1. הרפיית הגוף
  2. השקטת התודעה
  3. כוונה
  4. השתרשות
  5. חיבור
  6. נשימה
  7. התרחבות

כל העקרונות קיימים בעת ובעונה אחת, וכך יש ליישמם, אך קשה להחזיקם בתודעה בו זמנית. על מנת להעמיק את  הבנתנו את העקרונות הללו, עלינו לבחור בעקרון אחד המושך אותנו ולחקור אותו תוך כדי תרגול, עד אשר הוא מובן ׳בתוך׳ הגוף. אנו עובדים עם עקרון או שניים במשך כמה שנים, עד שהם הופכים לטבע שני.

וכל הזמן הזה עלינו לזכור, כי רק כאשר כל העקרונות מיושמים יחד באימון, בעת ובעונה אחת, האימון שלם. לכן כאשר אנו חשים "תקועים" באימון, עלינו לחפש בזהירות ולמצוא איזה עיקרון הזנחנו, ולהחזירו לחיים.

בשנתם הראשונה של מתרגלים אני משתדלת ללמד בעיקר לאור שני עקרונות; עקרון ההשתרשות, שהוא הקונקרטי מבין העקרונות, ולאחריו את זה שקשור אליו באופן אינהרנטי, עקרון החיבור. אלו, אם תרצו, חוקי טבע פיזיקאלים כמעט.

עקרון ההשתרשות מדבר על כך שאנו מביאים בזמן אימון את התודעה אל החלק של הגוף הנוגע באדמה, וזאת דרך תשומת לב אל המגע. שני דברים מהותיים קורים מתוך זה. התודעה, המפוזרת בד״כ, מוצאת עוגן בגוף ונצמדת למקום, והיא פחות נוטה להתפזר, יותר ממוקדת. הדבר השני הוא שהגוף העליון מאפשר להרפות משקל כלפי מטה, אל האיבר הנוגע באדמה, והוא עצמו נעשה קל, או כפשוטו, קל תנועה.

עקרון החיבור הנו למעשה החוק השלישי של ניוטון. חוק זה, הידוע גם כחוק הפעולה והתגובה, דן בכוחות הפועלים באינטראקציה בין גופים.

חוק זה קובע כי גוף המפעיל כוח כלשהו על גוף שני, הגוף השני מפעיל על הגוף הראשון כוח השווה כמעט בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו. אם המשקל של הגוף העליון יורד אל האדמה, והאדמה נשארת במקומה, כוח נגדי, כמעט שווה אל הכוח שמשקל הגוף הניע, יחזור מתוכה בחזרה במעלה הגוף, ואם הוא לא ׳יתקע׳ בכל מני מקומות בדרך, זה גם הכוח שיניע את התנועה.

שני העקרונות שאיתם אפתח:

השתרשות

התודעה נחה במקום שבו הגוף נוגע באדמה. נניח למשקל הגוף לשקוע למקום הזה – נניח לרגליים. יש להעצים את המשקל כלפי מטה, כאילו הרגל רוצה לשקוע באדמה ולחוש את כוחה של התנועה כלפי מטה חוזרת בחזרה למעלה ועולה בתוך הגוף. ככל ששורשי העץ מעמיקים ונפרשים בתוך האדמה, כך הענפים מעל נפרשים אל השמיים.

קל להבין את הרעיון המונח ביסוד ההשתרשות, אך קשה עד מאד לבצעו בכל רגע ובכל תנוחה. ככל שלומדים להשתרש, הגוף נעשה קל ומשוחרר יותר, והתנועה נטולת מאמץ.

חיבור

יש להיות מודע בכל עת לשני הכיוונים המנוגדים הקשורים זה לזה. כדי לעלות למעלה, יש לרדת למטה. כדי לנוע קדימה, יש לנוע לאחור. אם מתכוונים שמאלה, יש להתייצב בימין. אם שואפים להתרחב, יש לחזור אל הבסיס, לצאת מתוך הפנים.

הכיוון הראשון הוא החץ, השני – הקשת; ומה שביניהם – חיבור. בכל תנוחה האבר הרחוק ביותר מהאדמה מתחבר לזה שמשתרש בה.

כל איבר בגוף המצוי בין שני הקצוות הללו הוא איבר שלם לעצמו, יחידה מובהקת, מתפקדת. כל החלקים  פועלים יחד בהרמוניה: כמו שרשרת המרחפת בחלל, כאשר אף חוליה אינה נוגעת בחברתה. ככל שיחודיות כל חלק ברורה, והחיבור ביניהן מבוסס, הגוף – יחידה אחת.

אני מאחלת לנו חקירה מלווה בהנאה ובתחושות של שחרור, פיזי ומנטלי. אנו חוגגים עכשיו את מה שאנו מכנים ׳חג החירות׳. היוגה מכוונת לחירות פנימית, עוד נדבר בה רבות, אבל את הצעדים הראשונים לעברה כבר התחלנו.

 

 

 

]]>
מבצע חורף בסטודיו ליוגה http://daphnapro.com/2016/12/24/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a3-%d7%91%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%93%d7%99%d7%95-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%92%d7%94/ Sat, 24 Dec 2016 08:39:03 +0000 http://daphnapro.com/?p=143
המשך...]]>
אני מזמינה מתרגלים חדשים לחודש היכרות ב-50% הנחה:

  • על בסיס שיעור שבועי ב-150 ש״ח לחודש הראשון (במקום 300 ש״ח)
  • 2 שיעורים שבועיים ב-225 ש״ח לחודש הראשון (במקום 450 ש״ח)
  • בתוקף עד סוף ינואר 2017

להרשמה ולפרטים נוספים, כתבו לי:

[contact-form-7]

"התואיל להגיד לי בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע," אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן – " אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי," אמר החתול.
" – בתנאי שאגיע לאן שהוא," הוסיפה והסבירה אליס.
"בטוח שתגיעי," אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה."
(לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות)

]]>
על ויג׳נאנה יוגה, מאת אורית סן גופטה http://daphnapro.com/2016/08/27/%d7%a2%d7%9c-%d7%95%d7%99%d7%92%d7%b3%d7%a0%d7%90%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%9f-%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%94/ Sat, 27 Aug 2016 18:32:41 +0000 http://daphnapro.com/?p=105
המשך...]]>
במשך שנים למדתי ותרגלתי יוגה.  למדתי כי יוגה היא יוגה. מורתי הצנועה לא חשבה כי יש לכנות את הדרך בה לימדה בשם, עד אשר הפכה הדרך ליחודית ומובהקת כל כך. היא מספרת על כך כאן.

אודות ויג'נאנה יוגה

להתאמן, להרגיש, להבין – מבפנים

שנים רבות התמודדנו  עם הסוגיה: 'איזה מין יוגה אתם עושים?'

יוגה היא יוגה. על כן במשך שנים נזהרנו מלהדביק תואר או כינוי לאימון שלנו מעבר לשמו המקורי.

ועם זאת הצורך לשם או כותרת היה אמיתי. אני תלמידה של דונה הולמן וכן של מר איינגר אך עם השנים עברתי עם תלמידי תהליך משמעותי והאימון שלנו לבש צורה מובהקת השונה משיטת איינגר. יש שלושה מרכיבים מהותיים שחשוב לי לציין בכדי להבהיר את דרך האימון שלנו.

המרכיב הראשון הוא המקום המרכזי של "פשוט לשבת" באימון. הדגש הרב שאנו שמים על איכות התודעה באימון האסנות (תנוחות) והפרניאמה (נשימות) מחייב אותנו לשבת. תפיסת עולם זו מסתמכת על המסורת החיה של היוגה הגורסת כי הכלי המרכזי לטיפוח התודעה היא מדיטציה, וכן על הספרות הקלאסית המתארת תמיד את המדיטציה כמרכיב מרכזי בזרמים השונים של היוגה.

המרכיב השני הוא אימון המלמד הקשבה לתחושות הגוף ולהפעלתו על פי העקרונות.

בתחילה פשוט עומדים על המזרון ומתרכזים פנימה. התנועה מתחילה בהורדת הידיים מטה מנמסטה. התודעה מחפשת את מגע כפות הרגליים עם האדמה, את ייצוב השלד מעל כפות הרגליים כך שכל חלק בשלד מצוי בהרמוניה עם יתר החלקים והשלד כולו מאורגן וניצב כיחידה אחת בין שמים וארץ. כאשר הידיים מתחילות לנוע מעלה אנו נותנים לשרירי השלד להיות רכים אך לא רופסים. התודעה נוכחת ומודעת לגוף ולחלל סביבו, ועם זאת שקטה ומכונסת. הידיים ממשיכות לעלות ולרדת ואנו מרוכזים בכוונון עדין של הגוף, ייצוב השלד וארגונו כך שימשיך להיות מחובר גם כאשר טווחי התנועה יתרחבו. אנו סורקים את השרירים ומכוונים אותם להיות נאמנים לצירי השלד, ומזכירים לעצמנו להיות קשובים ללא חדות מיותרת.

התנועה תמשיך עכשיו למשך זמן רב ואנו מחפשים לנוע מתוך העקרונות כיחידה אחת, גוף ותודעה.

המרכיב השלישי הוא הדגש הלימודי. בכדי להעמיק ביוגה יש צורך ללמוד את המסורת הכתובה, לפחות בחלקה. על כן כאשר התלמידים מביעים רצון להעמיק ביוגה ומגיעים לסדנאות, אימונים מיוחדים או שיעורים ארוכים, הם נחשפים לאט ובהתמדה לספרות יוגית.

שלושת המרכיבים האלה יחדיו – פשוט לשבת – (מדיטציה), העקרונות ולימוד טקסטים היו להלך רוח ולדרך האימון שלנו. חיפשנו יחדיו שם שיבטא משהו מהטעם הזה.

ויג'נאנה?

הטאיטיריה אופנישאד, חיבור עתיק בן 2700, מלמד כי האדם וכן כל היקום  מורכבים מחמש 'קוֹשוֹת' או שכבות: הפיסי, האנרגטי, המנטלי, ה"ויג'נאני" והמלא אושר. הביטוי ויג'נאנה משך את תשומת הלב של קבוצות הלימוד.

מהי ויג'נאנה?

שנקרה, אבי תורת הודנטה מסביר כי ויג'נאנה היא הבנה או ידיעה הנובעת לא מידע חיצוני שנלמד מפי מורה או מסורת בלבד. זוהי בהירות פנימית המתגלה לנו דרך ניסיון אישי. רמקרישנה ממשיך את פרשנותו באומרו – הידע והודאות כי האש קיימת בעץ זוהי ג'נאנה –ידיעה. אך לבשל אורז על האש הזו ,לאכול את האורז ולהיות מוזן ממנו זוהי ויג'נאנה- לדעת ולהבין מבפנים.

העקרונות המנחים, הכוללים את הרפיית הגוף, השקטת התודעה, ההתמקדות באמצעות הכוונה, ההשתרשות, החיבור, ההתרחבות והמודעות לנשימה – כל אלה מאפשרים לנו להיות קשובים פנימה ומבפנים לראות, לחוש, להבין ולפעול במיומנות.

קריאת דרך האימון שלנו בשם "ויג'נאנה יוגה" אינה אלא מתן הכרה לדבר-מה שמצוי בה מאז ומעולם, דבר-מה הטמון בלב לבה של הדרך שלנו: לחוש להבין ולהתאמן  – מבפנים.

תודה לכל מורי שהצביעו בהתמדה אל עבר אותו "ירח", אל האימון מבפנים.

אורית סן-גופטה, יוני 2006, ירושלים.

]]>
קצת על היוגה, על הסטודיו, ועלי http://daphnapro.com/2016/08/16/%d7%a7%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%93%d7%99%d7%95/ Tue, 16 Aug 2016 20:02:41 +0000 http://daphnapro.com/?p=80
המשך...]]>
ברחוב פרוג, בצמוד למרכז הקהילתי דב הוז, נמצא הסטודיו ליוגה הצופה לגן פנימי נחבא ויפיפה.
הסטודיו פעיל בבקרים ובערבים.

בכתות הלימוד ניצור חברותא שכיף להשכים אליה או לסיים את היום במחיצתה. נתוודע
לעקרונות בריאים של תנועה ונשימה, נשתה תה לסיום ונמשיך אל החיים.

על המורה:
דפנה פרופטה, מלמדת ומתרגלת יוגה קרוב ל 2 עשורים, בוגרת קורס מורי יוגה שיבננדה, וקורס מורים בכירים לויג׳נאנה יוגה בוינגייט. תלמידתה של אורית סן גופטה מייסדת ויג׳נאנה יוגה. במהלך השנים לימדתי קבוצות מבוגרים ויחידים במקומות שונים והנחיתי נוער בסיכון ביוגה טיפולית. לצד ההוראה חשוב לי להישאר גם תלמידה, ובחברת מורים רבים וטובים ממשיכה מדי שבוע בלימודי העמקה וחקירה אצל מורתי, אורית סן גופטה, בירושלים.

היוגה שהתמסרתי אליה ושאני מלמדת, ויג׳נאנה יוגה, שמה דגש על חיבור לתחושות העולות בתוך הגוף.
התרגול קשוב, לא דוחף לקצוות וחוקר את הדיוק הפנימי בשונה מזה החיצוני, במטרה להרבות את התחושות הטובות והנעימות בגוף, עד שהן יהיו לחלק בלתי נפרד מאתנו.

]]>
״אני רוצה להרגיש שאני מתאמצת״ http://daphnapro.com/2016/05/24/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%aa%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%aa/ Tue, 24 May 2016 13:14:06 +0000 http://daphnapro.com/?p=71
המשך...]]>
לא בטוח שהגעת למקום הנכון. אביא כלשונו את החכם פטנג'לי בסוטרה השניה, והאחרונה, העוסקת בתנוחות היוגה, ב'יוגה סוטרה' בתרגום לעברית של אורית סן-גופטה:
'התנוחה – בהרפיית המאמץ ובהתכוונות אל האינסוף'.

הרפיית המאמץ היא ההיפך ממאמץ.
באימון היוגה שלנו עלינו לשרש ולברא אמונות ותפיסות, חלקן מערביות במובהק, שמאמץ הוא טוב ונכון לגוף. תלמידי יוגה מתחילים אכן מחפשים אחר תחושת המאמץ, כסוג של נצחון הגוף, ולעתים אף מזהים כאב כמאמץ, או, גרוע מזה, לא מזהים את הכאב כלל. לעתים הכאב מזוהה כחיובי, אנו שואפים להגיע לגבול של עצמנו ולחצות אותו.
מה לעשות שביוגה מלמדים לזהות ולכבד את הגבולות של הגוף, ולא להגיע למצב שבו ה'גומיה נקרעת'? איך לשכנע את התלמידים המתחילים שההתקדמות תהיה מהירה וטובה לאין ערוך דווקא אם לא יגיעו לקצה הזה שמעייף אותם כל כך ויעצרו רגע קודם?
רק תרגול ועוד תרגול יכול לשכנע, ולחולל שינוי מהפכני בחשיבה. הכאב הוא הגבול, הוא המורה, הוא מלמד אותנו לעצור, לעתים, כמו בחיים, הוא ממש מאלץ אותנו לעצור. ביוגה אנו לומדים לעצור כשמזהים כאב, ואחר-כך,במיומנות הולכת וגדלה, לעצור רגע קודם, לפני הכאב, לחפש לעשות אחרת, לחפש אחר הנעים והטוב לי, אחר מקום שניתן להתבסס בו בנועם, אחר ה'סוקה', ה'דבש' שבתחושות הגופניות.
כי אם נדע לחפש את זה בגוף, נשכיל אולי למצוא את זה אי שם בחיים, ביחסינו עם עצמנו ועם העולם.

]]>
מה לתרגל אם יש לי 5 דקות פנויות ביום? http://daphnapro.com/2016/05/24/%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%99-5-%d7%93%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d/ Tue, 24 May 2016 08:49:08 +0000 http://daphnapro.com/?p=66
המשך...]]>
זו שאלה אמיתית שנשאלתי ע״י תלמידים, וזו שאלה נהדרת, משום שחמש דקות טובות הן שוות ערך לאימון ויכולות לצבוע את תחילת או סוף היום באיכות שונה. לאימון יוגה שנעשה בכוונה נכונה יש אפקט הומיאופתי והוא יכול ללוות אותנו במשך היום כולו.

ככלל, ואולי זה תקף לא רק ליוגה, יש להתחיל במה שהלב נמשך אליו, במה שקל, נעים ואהוב עלינו מתוך התרגול, וגם ממה שבהיר ונהיר לנו ומשם להמשיך. כלומר- אם אתם מרגישים שתרגיל נשימה מסוים עושה לכם טוב, התחילו אתו. אם תרגול הוואיוס הפנימיים עוזר לכם תהתחיל לתרגל בריכוז, התחילו אתם. אם התרגול של הוואיוס החיצוניים מביא לתחושה של התרחבות והתעוררות של הגוף כולו, התחילו בהם.

אם אתם עדיין מבולבלים ולא יודעים במה להתחיל, אני חושבת שתרגול שלוש ברכות לשמש על הבוקר, והרפיה טובה לאחריהן, ישלחו אתכם לעבודה במצב אחר לחלוטין, ודי בזה להתחלה.

אפשרות נוספת היא הרפיה של חמש דקות, אם זה מה שאתם אוהבים. שכבו על הגב, הרגישו את נקודות המגע של הגוף עם המזרן, תנו לתחושות אלו לאפשר לכם להרפות כלפי האדמה. דמיינו שהאדמה היא אמא טובה שמחזיקה אתכם (היא באמת עושה כן), תנו לשרירים להתרכך ולהרפות ועקבו בתשומת לב רפויה, לא כפייתית, אחר הנשימה, זה יעזור לכם להישאר ברגע הזה.

יום נעים…

]]>
למה לתרגל יוגה http://daphnapro.com/2016/05/23/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%99%d7%95%d7%92%d7%94/ Mon, 23 May 2016 19:16:34 +0000 http://daphnapro.com/?p=55
המשך...]]>
קשה לענות על זה באופן חד משמעי. לרוב אנשים מתחילים לתרגל יוגה מסיבה אחת (כאבי גב, למשל) ונשארים, מסיבה אחרת (הם פשוט מתאהבים בזה, למשל). אבל אם להיות רציניים יותר לרגע, היוגה פונה להיבטים שונים בחיינו.
התנוחות – טובות לגמישות ולחיזוק הגוף, לזרימת הדם, לויסות לחץ דם, לבלוטות האנדוקריניות, לגב, למפרקים, לאיברים הפנימיים הזוכים לעיסוי וזרימת דם טובה. תרגילי הנשימה טובים – לנשימה כמובן, אבל גם להרגעה ולהשקטה של מערכת העצבים ויוצא מכך גם התודעה. לעתים תרגילי הנשימה דווקא מעוררים וממריצים. ואילו המדיטציה – ובכן, המדיטציה היא הכתר, הפרס הגדול למי שמתרגל באופן קבוע ויש לו את היכולת, הפיזית והמנטלית, לשבת לזמן קצוב ולא קצר, הודות לאימון. המדיטציה שאנו מתרגלים בויג׳נאנה יוגה נקראת ׳רק לשבת׳ וכשמה כן היא -פשוטה, ויש בה יותר מה ׳לא לעשות׳ מאשר מה לעשות. בעצם אין מה לעשות. רק לשבת. אבל כדי לישם אותה ולהינות מפירותיה יש לתרגל ישיבה כזו באופן קבוע.

בכלל, תרגול ועוד תרגול הוא מלת המפתח כאן, כפי שפטנג׳לי, שכתב את אחד הטקסטים הקדומים – ׳היוגה סוטרה׳ – בערך בשנת 200 לספירה, דורש: ״…אך (אימון) זה מכה שורש כשהוא מבוצע כראוי, בהתמדה ולאורך זמן״. (יוגה סוטרה לפטנג׳לי, 14.1 ).

ברוח המאמרים הקודמים, אנסה לתת גם את התשובה האישית שלי. לאחר עשור וכמעט עוד עשור של אימון, אני יכולה להעיד בפשטות שהאימון הזה אפשר לי מפגש קבוע עם עצמי שהוא אינטימי וקורה במרחב אופטימלי ולא שיפוטי. למדתי ללוות את עצמי בזמן האימון האישי שלי ברוב קשב ותשומת לב. למדתי לראות את עצמי. הראיה הזו, שהיא לא רק ראיה קרה או שוות נפש, אלא ראיה חמה ואוהדת, ענה על צורך עמוק, ילדי, בתוכי, הצורך שיראו אותי. ויש בראיה זו משהו מן הטעם של מבט אימהי שאין שני לו. ראיה מהסוג שגרם לנו בילדות לצמוח ולהתפתח ולעשות דברים ולרוץ ולקרוא ״אמא, תראי!״

בתרגול הנוכחי אין באמת אמא או מישהו אחר שם. אני היא ״הרואה״ וגם המתרגלת.  האימון, אם כן, אינו רק תרגול של תנוחה, תנועה ונשימות, אלא אימון בתוך אימון. אני מתרגלת ובו בזמן מתבוננת בעצמי- בתחושות, רגשות, מחשבות וכל מה שעולה בי תוך כדי התרגול. זה לב האימון.

במאמר מוסגר אעיד שההחלטות הטובות שקבלתי בחיי נלקחו במהלך או בתום אימון יוגה.

]]>
להתחיל את היום ברגל ימין (או שמאל, תלוי) http://daphnapro.com/2016/05/17/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%99/ Tue, 17 May 2016 07:56:30 +0000 http://daphnapro.com/?p=37
המשך...]]>
ויג׳נאנה יוגה שמה דגש על דריכה רכה אך מוצקה באדמה. למעשה אנו מתוודעים מחדש לכח הכבידה הפועל עלינו, ליכלת להרפות ולאפשר למשקל הגוף לרדת כמה שיותר למטה, לקראת האדמה, במטרה ליצור גוף קל שתנועתו קלילה אך דריכתו אמיצה וטובה. אנו נענים לכוח הכבידה ולא מתנגדים לו. ההליכה של המשקל לקראת האדמה קובעת את  יכולת הצמיחה הנגדית של הגוף כלפי מעלה, את יכולת הגוף לשאת את משקלו, מתוך הכוח הנגדי העולה מן האדמה.

כמו כן אנו מתחילים להכיר בערכן של כפות הרגליים, אותן שתי יחידות קטנטנות הנושאות את משקל הגוף כולו. אנו לומדים שכף הרגל אינה גוש בשר אחד לא מובחן. יש בה, בכף הרגל, חלקים שונים ולכל אחד מהם תפקיד. כריות הבהונות מאפשרות דריכה רכה כשל חתול, הקשתות של הרגל בולמות זעזועים בזמן הליכה, ריצה או קפיצה, ומאפשרות גמישות תנועה. הקשתות, העקבים והבהונות, יוצרים נקודות מגע עם האדמה כך שמשקל הגוף מתחלק באופן נכון על כף הרגל כולה ולא כפי שרואים בסוליות הנעל של רבים מאיתנו, על חלק אחד בלבד, תוך הישענות מוגזמת אחורנית, הצידה, או קדימה. אנו מעירים בהדרגה את החלקים הרדומים של כף הרגל ויוצקים בה חיות. בתוך מספר חודשים של אימון נתחיל לזהות בכף הרגל תנועה ותגובה מסוג אחר.

]]>
בית צעירות מזרחי המשופץ, ממש ליד הסטודיו http://daphnapro.com/2016/05/17/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%a5-%d7%9e%d7%9e%d7%a9-%d7%9c%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%93%d7%99/ Tue, 17 May 2016 07:50:30 +0000 http://daphnapro.com/?p=34