ויג׳נאנה יוגה

מתוך מילון סנסקריט-אנגלית, Monier-Williams, עמ' 961:
" ויג'נאנה Vijסāna –  פעולה של מיון או הבחנה, הבנה, זיהוי, חוכמה, ידיעה, מיומנות, אומנות, מדע. "

הביטוי ויג׳נאנה-  משמעו לדעת מבפנים. זו ידיעת הדבר, הבנת הדבר, כל דבר, שלא מתוך ידע חיצוני, מורה, סמכות או מסורת בלבד. ויג׳נאנה, לדברי מורתי, אורית סן גופטה, זו ׳בהירות המתגלה לנו דרך נסיון אישי׳. וזה נאמר על ידי מי שהלימוד שלה נשען על רבדים עמוקים של ידע, טקסטים, כבוד עצום למסורת ולמורים. מכך ניתן להבין כי הדבר החשוב ביותר שנמסר לנו באופן ההוראה של ויג׳נאנה יוגה, הוא היכולת לדעתֿ,להרגיש,לתרגל מבפנים, לחקור ולגלות בעצמנו כל דבר. כל דבר שהוא. זהו תרגול המחזק יכולת טבעית שלנו, היכולת לזהות אמת כשפוגשים אותה, להכיר את טבע הדברים. מה שחלקנו מכנים ׳אינטואיציה׳, רק שדרך האימון היא אינה נשארת אקראית, והמופע שלה אינו בהבזקים והבלחות של רגע, אלא שאנו מטפחים ומתרגלים אותה דרך קבע עד שהיא נעשית לטבע שני.

דרך פשוטה להסביר את זה היא לקחת כדוגמא את תרגול תנוחות היוגה, האסנות. בתרגול של ויג׳נאנה אנחנו מתרגלים אותן לחוד, ואח״כ בזרימה, במעבר זורם מתנוחה אחת לשניה, כך שכל עניין העברת משקל בתנועה היא קריטית.  מעברים, ביחוד בתנועה, אינם רגע קל, זה רגע מערער המאתגר את היציבה, את שווי המשקל ואת האחיזה בקרקע. ברגעי מעבר כאלה לעתים נחשף כאב שלא הכרנו, לדוגמא בגב תחתון.

תוך כדי התרגול אנו מגלים את התנועה הנכונה שיש לעשות כדי לשמור על שווי משקל ועל איזון, כדי להימנע מהכאב. נחשפת תובנה קטנה. אנו לומדים לזהות את הכאב הנוצר מתוך תנועה לא נכונה ולהפוך אותו לכלי לימודי, וכמו במצבים אחרים בחיים, הכאב הופך למורה שלנו. הוא מלמד אותנו שיעורים. הוא גם התמרור המסמן: ׳עצור!׳, הגב עכשיו כואב. צריך לנסות משהו אחר, למצוא דרך אחרת להניח את הרגל, דרך אחרת להרים את האגן׳. פעמים רבות מתוך הכאב החד או העמום שנוצר בברך, בגב התחתון, בצוואר או בשכמה, כתוצאה מתנועה לא נכונה, נולדת חקירה והבנה של הנכון והמדויק לנו. זו בדיוק ויג׳נאנה. זה אולי נשמע לימוד פשוט אבל מדובר בחריש עמוק, הדורש לעתים שינוי תפיסתי. אצל אנשים רבים התחושה מקהה עם השנים, והם לא חשים יותר את הכאב גם אם הוא שם. הם חיו אתו יותר מדי שנים. במקרים אחרים, הלא נכון נתפס בעיניהם כנכון, התנועה הלא נכונה או התנוחה הלא נכונה נחוות כנכונות, רק מפני שזה נראה מבחוץ ׳יפה׳ או ׳ישר׳. זה בדיוק ההיפך מויג׳נאנה.

בתהליך הלימוד של היוגה אנו מקשיבים מחדש לתחושות רבות ושונות העולות בתוכנו בזמן אימון. ההקשבה הזו, ההתבוננות הקרובה הזו, האינטימיות שנוצרת לנו עם עצמנו, גם זו ויג׳נאנה.

ואיך הגעתי אני לויג׳נאנה? לפני שנים, כשכבר הייתי מורה מוסמכת ליוגה שיבננדה, חיפשתי דרך לשפר ולבסס את  ההוראה שלי. משהו היה חסר לי מאד, למרות שקראתי וחיפשתי אצל מורים דגולים כאיינגר ואחרים. משהו במעבר ובתרגום הידע מן המזרח למערב לקה בחסר. יום אחד נתקלתי בחנות ספרים בספר קטן של אורית סן גופטה, ובו, בין היתר, תיאור פשוט של עקרונות הלימוד. לא הכרתי אותה או את ויג׳נאנה יוגה כלל, אבל כשקראתי את העקרונות: השקטת התודעה, כוונה, השתרשות, חיבור, התארכות והתרחבות, מודעות לנשימה, הבליח משהו חד בתוכי. לאחר שנים של חיפוש זה הדהד מוכר ונכון והייתי צמאה לעוד מזה. התחלתי לחפש אחר המורה הזו שלא ידעתי עליה דבר. לא פשוט היה למצוא אותה ועוד יותר קשה היה להתקבל ללימודים מבין המועמדים הרבים שצבאו על פתחה. אבל לא יכולתי לוותר, כי הידיעה הפנימית שזה מה שעלי לעשות היתה כה ברורה. וכך היה. מאז אני תלמידתה של אורית סן גופטה וחוליה נוספת המעבירה את מסורת ויג׳נאנה יוגה. בדף ׳עקרונות היוגה׳ אתם מוזמנים לקרוא ולהתוודע לעקרונות, הם מנחים אותנו בתרגול היומיומי ובשיעור, והם כל כך יפים.